לפני שבוחרים מערכת, צריך לדעת לאן רוצים להגיע.

כשאנחנו פותחים את Waze, אנחנו לא מתחילים בשאלה:

"כמה דלק יעלה לי?"

אנחנו גם לא שואלים באיזו דרך כדאי לנסוע.

הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא להגדיר את היעד.

רק אחרי שהיעד ברור, Waze בוחר את המסלול המתאים.

באופן מפתיע, כך בדיוק צריך להתחיל גם פרויקט של חוויית מבקר.

"כמה עולה אודיו גייד?"

זו אחת השאלות הראשונות שאנחנו נשאלים.

זו שאלה לגיטימית, אבל בדרך כלל היא מגיעה מוקדם מדי.

לפני שמדברים על מחיר, חשוב להבין לאן רוצים להגיע.

האם המטרה היא להעניק למבקרים חוויה עצמאית?

לאפשר לכל אחד לבחור את הקצב שלו?

להנגיש את התוכן למבקרים עם מוגבלויות?

להציע את

הסיור במספר שפות?

לשלב וידאו, אודיו ותוכן אינטראקטיבי?

או אולי לשפר את חוויית ההדרכה של קבוצות?

לכל יעד כזה יכול להתאים מסלול אחר.

אותו יעד? לא בהכרח.

שני מוזיאונים יכולים לבקש בדיוק את אותו הדבר: "אנחנו רוצים אודיו גייד."

אבל כשמעמיקים מעט, מגלים שהצרכים שלהם שונים לחלוטין.

אחד מארח בעיקר משפחות עם ילדים.

השני מתמקד בתיירים מחו"ל.

באחד המבקרים עוברים במסלול קבוע, ובשני כל אחד מטייל בקצב שלו.

אחד מעדכן תכנים לעיתים קרובות, ואחר כמעט שלא.

לכן, גם אם נקודת הפתיחה נשמעת זהה, הפתרון עשוי להיות שונה לחלוטין.

לכן אנחנו שואלים כל כך הרבה שאלות

לפעמים לקוחות מופתעים מכמות השאלות שאנחנו שואלים לפני שאנחנו מציעים פתרון.

מבחינתנו, זו לא רשימת שאלות טכנית.

זה תהליך של הבנת היעד.

רק לאחר שאנחנו מבינים את סוג המבקרים, את אופי הביקור, את המסרים שחשוב להעביר ואת המטרות של הפרויקט – אפשר להתחיל לבחור את הטכנולוגיה המתאימה.

הטכנולוגיה היא המסלול, לא היעד

אודיו גייד, אפליקציה, מערכת לקבוצות, תרגום סימולטני או שילוב של כמה פתרונות – כל אלה הם אמצעים.

המטרה האמיתית היא ליצור חוויית מבקר שתשרת את היעדים של האתר, המוזיאון או מרכז המבקרים.

בדיוק כפי ש-Waze לא שואל באיזו דרך תרצו לנסוע לפני שהוא יודע לאן אתם רוצים להגיע, גם אנחנו מאמינים שהפתרון הטכנולוגי צריך להיבחר רק אחרי שמגדירים את היעד.

כי בסופו של דבר, המבקרים לא יזכרו באיזו מערכת השתמשו.

הם יזכרו את הסיפור, את החוויה ואת התחושה שלקחו איתם הביתה.